ישיבת ההסדר
בית מדרש וירטואלימכירת חמץהיה שותף

113יונה הנביא תקופתו ומסריו

הרב בניהו ברונר (כשעה)

להורדת הקובץ לחץ כאן
מאמרים דומים
113יונה הנביא תקופתו ומסריו
קטגוריה : דברי ימי ישראל > דברי ימי ישראל
113יונה הנביא תקופתו ומסריו
קטגוריה : דברי ימי ישראל > דברי ימי ישראל
113יונה הנביא תקופתו ומסריו
קטגוריה : דברי ימי ישראל > דברי ימי ישראל

להורדת הקובץ לחץ כאן

Play Music - Listen Audio -

ב"ה ח' תשרי תשע"ז

יונה הנביא- תקופתו ומסריו

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף טו עמוד א

 אנשי כנסת הגדולה כתבו (קנד"ג סימן) יחזקאל ושנים עשר, דניאל ומגילת אסתר

רש"י מסכת בבא בתרא דף טו עמוד א

אנשי כנסת הגדולה - חגי זכריה ומלאכי זרובבל ומרדכי וחבריהם.

כתבו יחזקאל - שנתנבא בגולה ואיני יודע למה לא כתבו יחזקאל בעצמו אם לא מפני שלא נתנה נבואה ליכתב בחוצה לארץ וכתבום אלו לאחר שבאו לארץ וכן ספר דניאל שהיה בגולה וכן מגילת אסתר ושנים עשר מתוך שהיו נבואותיהם קטנות לא כתבום הנביאים עצמם איש איש ספרו ובאו חגי זכריה ומלאכי וראו שרוח הקדש מסתלקת שהיו הם נביאים אחרונים ועמדו וכתבו נבואותיהם וצרפו נבואות קטנות עמם ועשאום ספר גדול שלא יאבדו מחמת קטנם.

מילים מאוחרות: מלח, הטיל במקום השליך, ספינה, יתעשת, שתק- במקום החריש, זעף, מנה במקום הפקיד, העביר במקום הסיר, טעם במקום פקודה, חרישית, חס במקום חמל, רבו במקום רבבה, בשלמי- בשלי רגיל בלשון חכמים.

מלכים ב פרק יד, כג-כה

(כג) בִּשְׁנַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַאֲמַצְיָהוּ בֶן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה: (כד) וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק לֹא סָר מִכָּל חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל: (כה) הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר:

ירבעם השני מלך בין 790 ל- 750 לפני הספירה.

חורבן נינוה היה בשנת 612 לפני הספירה: "היתה עיר גדולה לאלוקים"., המלך מכונה "מלך נינוה" ולא מלך אשור- אין בממצאים אזכור דומה. אי שילובו בספר מלכים. רעיונות דומים לירמיהו. בן סירא מזכיר אותו.

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוכה פרק ה

עאל רבי לוי ודרש יונה בן אמיתי מאשר היה דכתיב [שופטים א לא] אשר לא הוריש את יושבי עכו ואת יושבי צידון. וכתיב [מלכים א יז ט] קום לך צרפתה אשר לצידון. עאל רבי יוחנן ודרש יונה בן אמיתי מזבולן היה דכתיב [יהושע יט י] ויעל הגורל השלישי לבני זבולן למשפחתם וכתיב [שם יג] ומשם עבר קדמה מזרחה גתה חפר עתה קצין. וכתיב [מלכים ב יד כה] כדבר יי' אלהי ישראל אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמיתי הנביא אשר מגת החפר. בשובתא חורייתא א"ר לוי ליהודה בר נחמן סב לך אילין תרתין סילעיא ועול מצמתא קהלא קומי ר' יוחנן. עאל ואמר קומיהון יפה לימדנו רבי יוחנן אמו מאשר ואביו מזבולן. [בראשית מט יג] וירכתו על צידון. ירך שיצא ממנה מצידון היה וכתיב [יונה א ג] וירד יפו. לא צורכא דילא וירד עכו. א"ר יונה יונה בן אמיתי מעולי רגלים היה ונכנס לשמחת בית השואבה ושרת עליו רוח הקודש ללמדך שאין רוח הקדש שורה אלא על לב שמח מ"ט [מלכים ב ג טו] והיה כנגן המנגן ותהי עליו רוח אלהים. א"ר בנימין בר לוי והיה כנגן במנגן אין כתיב כאן אלא והיה כנגן המנגן ותהי עליו רוח אלהים.

 

 סדר עולם רבה (ליינר) פרק יח

 בשנה האחרונה קלל אלישע גיחזי, וילך אלישע לדמשק ומשח את חזאל למלך על ארם, ושלח את יונה בן אמתי ומשח את יהוא ברמות גלעד, ויהי בהשפט יהוא וגו' (דברי הימים ב כב ח), ויהי כבואם אל תוך העיר וגו', ויבקש את אחזיהו וילכדהו וגו' (שם /דברי הימים ב'/ כב ט),

ספר יונה בין עובדיה למיכה. עובדיה זוהה כעובדיהו אשר על הבית בימי אחאב- מלכים א י"ח ג ואילך, שהחביא את נביאי ה' מפני איזבל, יונה זוהה כבנה של האשה הצרפית שהחיה אליהו, ואילו מיכה זוהה כמיכיהו בן ימלה שפעל אף הוא בימי אחאב ואליהו- מלכים א כ"ב.

תרגום השבעים מצמיד את יונה לנחום שניבא על נינוה. מידות הרחמים נזכרות ביונה ד' ב, ומידות הדין  בנחום א' ב-ג בתרגום לספר נחום מופיע שנחום התנבא אחרי יונה, אחרי שנינווה חזרה לסורה.

משנה מסכת תענית פרק ב משנה א

 סדר תעניות כיצד מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה ובראש הנשיא ובראש אב בית דין וכל אחד ואחד נותן בראשו הזקן שבהן אומר לפניהן דברי כבושין אחינו לא נאמר באנשי נינוה (יונה ג') וירא אלהים את שקם ואת תעניתם אלא וירא אלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה ובקבלה הוא אומר (יואל ב') וקרעו לבבכם ואל בגדיכם:

משנה מסכת תענית פרק ב משנה ב

 עמדו בתפלה מורידין לפני התיבה זקן ורגיל ויש לו בנים וביתו ריקם כדי שיהא לבו שלם בתפלה ואומר לפניהם עשרים וארבעה ברכות שמונה עשרה שבכל יום ומוסיף עליהן עוד שש:

משנה מסכת תענית פרק ב משנה ד

 על הראשונה הוא אומר מי שענה את אברהם בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' גואל ישראל על השניה הוא אומר מי שענה את אבותינו על ים סוף הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' זוכר הנשכחות על השלישית הוא אומר מי שענה את יהושע בגלגל הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' שומע תרועה על הרביעית הוא אומר מי שענה את שמואל במצפה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' שומע צעקה על החמישית הוא אומר מי שענה את אליהו בהר הכרמל הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' שומע תפלה על הששית הוא אומר מי שענה את יונה ממעי הדגה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' העונה בעת צרה על השביעית הוא אומר מי שענה את דוד ואת שלמה בנו בירושלם הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' המרחם על הארץ:

יונה פרק ג פסוק ח

וְיִתְכַּסּוּ שַׂקִּים הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה וְיִקְרְאוּ אֶל אֱלֹהִים בְּחָזְקָה וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמִן הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם:

תלמוד בבלי מסכת תענית דף טז עמוד א

 ויתכסו שקים האדם והבהמה, מאי הוו עבדי? - אסרא הבהמות לחוד ואת הוולדות לחוד, אמרו לפניו: רבונו של עולם! אם אין אתה מרחם עלינו - אין אנו מרחמים על אלו, ויקראו אל אלהים בחזקה, מאי אמור? אמרו לפניו: רבונו של עולם! עלוב ושאינו עלוב, צדיק ורשע - מי נדחה מפני מי? וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם. מאי ומן החמס אשר בכפיהם? אמר שמואל: אפילו גזל מריש ובנאו בבירה - מקעקע כל הבירה כולה ומחזיר מריש לבעליו.

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תענית פרק ב

 אמר רבן שמעון בן לקיש תשובה של רמיות עשו אנשי נינוה מה עשו רבי חונה בשם ר"ש בן חלפותא העמידו עגלים מבפנים ואימותיהם מבחוץ סייחים מבפנים ואימותיהם מבחוץ והוון אילין געיי מן הכא ואילין געיי מן הכא אמרין אין לית מתרחם עלינן לינן מרחמין עליהון הה"ד [יואל א יח] מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר וגו'. א"ר אחא בערביא עבדין כן [יונה ג ח] ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל אלהים בחזקה מהו בחזקה אר"ש בן חלפותא חציפא נצח לכשירא כל שכן לטובתו של עולם. [יונה ג ח] וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם א"ר יוחנן מה שהיה בכף ידיהם החזירו מה שהיה בשידה תיבה ומגדל לא החזירו.

א' א' אורבך- מאבק בנצרות- תשובה ללא מצוות, העלמות וחזרה לעולם, הדג שבלע את יונה אחד מסמליה של הנצרות הקדומה.חכמי הגליל היו צריכים להתמודד עם התעמולה הנוצרית.

תלמוד בבלי מסכת מגילה דף לא עמוד א

ביום הכפורים קורין אחרי מות ומפטירין כי כה אמר רם ונשא, ובמנחה קורין בעריות ומפטירין ביונה.

פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק ט

בחמישי ברח יונה מפני אלהיו, ולמה ברח מפני שפעם אחת שלחו להשיב את גבול ישראל ועמדו דבריו, שנ' הוא השיב את גבול ישראל פעם שנייה שלחו לירושלם להחריבה ועשה הב"ה /הקדוש ברוך הוא/ כרוב רחמיו וניחם על הרעה ולא חרבה, והיו קוראין אותו נביא שקר, פעם שלישית שלחו על נינוה להחריבה, דן דין יונה בינו לבין עצמו ואמ' יודע אני שהגוים קריבי תשובה הן עכשו הן עושין תשובה, והב"ה שולח רוגזו על ישראל ולא עוד אלא די שישראל קורין אותי נביא שקר אלא אף אומות העולם, הרי אני בורח מלפניו למקום שלא נראה כבודו שם, אם אעלה לשמים נאמר על השמים כבודו, ועל הארץ מלא כל הארץ כבודו, הרי אני בורח מלפניו שלא נראה כבודו שם, ירד לו יונה אל יפו, ולא מצא מרכב אניה לירד בה, והאניה שירד בה יונה היתה רחוקה מיפו מהלך ב' ימים לנסות את יונה, מה עשה הב"ה הביא עליה סער גדול' והחזירה אל יפו, וראה יונה ושמח לבו, ואמר עכשו אני יודע שדרכי מיושרת לפני, אמ' להם אבוא עמכם באניה, אמרו לו הרי אנו הולכים לאיי ים תרשישה, אמ' להם אבוא עמכם, ודרך כל אניות כשאדם יוצא מהן הוא נותן שכר, ויונה בשמחת לבו הקדים ונתן שכר, שנ' ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה', פרשו מהלך יום אחד ובא עליהם סער גדול בים מימינם ומשמאלם, ושאר כל האניות עוברות ושבות בשלום בשתיקת הים, והאניה שירד בה יונה היתה בצרה גדולה וחשבה להשבר, שנ' וה' הטיל רוח גדולה אל הים, ר' חנינא אומ' משבעים לשונות היו באניה וכל אחד ואחד היו אלהיו בידו, ואומ' והיה האלהים אשר יענה ויציל אותנו מן הצרה הזאת הוא האלהים ועמדו וקראו בשם ה' אלהיו ולא הועילו מאומה, יונה בצרת נפשו נרדם וישן לו, בא אליו רב החובל אמר לו, הרי אנו עומדין בין מות לחיים ואתה נרדם וישן, מאי זה עם אתה, אמר להם עברי אנכי, אמרו לו והלא שמענו שאלהי העברים גדול, קום קרא אל אלהיך אולי יעשה לנו ככל פלאותיו כמו שעשה לכם בים סוף, אמ' להם בשבילי באה לכם הצרה הזאת עליכם, שאוני והטילוני אל הים וישתוק הים מעליכם, ר' שמעון אומ' לא קבלו האנשים עליהם להשליך יונה לים והפילו גורלות עליהם ונפל הגורל על יונה, מה עשו נטלו כל הכלים אשר באניה והשליכו אותם לים להקל מעליהם ולא הועילו מאומה, בקשו לחזור ליבשה ולא יכלו, מה עשו נטלו את יונה ועמדו על גבי הספינה ואמרו אלהי עולם ה' אל תתן עלינו דם נקי שאין אנו יודעין מה טיבו של איש זה, הוא אומ' בפיו בשבילו באה הצרה הזאת עלינו, הטילו אותו עד ארכובותיו ועמד הים מזעפו, לקחו אותו אצלן והים היה הולך וסוער עליהם, הטילו אותו עד צוארו ועמד הים מזעפו, לקחו אותו אצלן והים הולך וסוער עליהם עד שהטילוהו כלו לים, ומיד שתק הים מזעפו, שנ' וישאו את יונה ויטילוהו אל הים, וימן ה' דג גדול לבלוע את יונה, ר' טרפון אומ' ממונה היה מששת ימי בראשית לבלוע את יונה, שנ' וימן ה' דג גדול, ונכנס לתוך פיו כאדם שנכנס בבית הכנסת גדולה ועמד, והיו שתי עיניו של דג כחלונות אמפומיות מאירות ליונה, ר' מאיר אומ' מרגלית אחת היתה תלויה במעיו של דג והיתה מאירה ליונה כשמש הזה שהוא מאיר בגבורתו בצהרים, והיה רואה יונה כל מה שבים ובתהומות, שנ' אור זרוע לצדיק, אמ' לו הדג ליונה אין אתה יודע שבא יומי להאכל לתוך פיו של לויתן, אמ' לו הוליכני אצלו ואני מציל אותך ואת נפשי מפיו, והוליכו אצל לוייתן, אמ' לו, לוייתן בשבילך ירדתי לראות את מדורך בים, ולא עוד אלא שאני מוכן לירד וליתן חבל בלשונך ולעלות אותך לסעודה גדולה של צדיקים, הראהו חותמו של אברהם, הביט לברית, וראה לויתן יונה, וברח מלפניו יונה מהלך שני ימים, אמ' לו הרי הצלתיך מפיו של לוייתן, הראני מה שבים ובתהומות, והראהו נהר גדול של מימי אוקיאנוס, שנ' ונהר יסובבני, והראהו שבילי ים סוף שעברו ישראל בתוכם, שנ' סוף חבוש לראשי, וראהו מקום שנשברי הים וגליו יוצאין, שנ' כל משבריך וגליך עלי עברו, והראהו עמודי ארץ במכונה, שנ' הארץ בריחיה בעדי לעולם, והראהו שאול תחתית, שנ' ותעל משחת חיי, והראהו גיהנם שנ' מבטן שאול שועתי, והראהו תחת היכל ה', שנ' לקצבי הרים ירדתי, מכאן אנו למדים שירושלם על שבעה הרים היא עומדת, וראה שם אבן שתיה קבועה בתהומות, וראה שם בני קרח עומדין ומתפללין עליה, אמרו לו ליונה הרי אתה עומד תחת היכל ה' התפלל ואתה נענה מיד אמ' לו לדג עמוד במקום עומדך שאני מבקש תפלה להתפלל, ועמד הדג והתחיל יונה להתפלל לפני הב"ה ואמ' רבון כל העולמים נקראת ממית ומחיה הרי הגיעה נפשי למות החייני, ולא נענה עד שיצא הדבר הזה מפיו, אשר נדרתי אשלמה אשר נדרתי להעלות את לוייתן ולעשותו לפניך אשלם ביום ישועות ישראל, שנ' ואני בקול תודה אזבחה לך, מיד רמז הב"ה לדג והקיא את יונה ליבשה, שנ' ויאמר ה' לדג ויקא את יונה, והמלחים ראו את כל האותות והנסים והנפלאות הגדולים שעשה הב"ה עם יונה ועמדו והשליכו איש את אלהיו, שנ' משמרים הבלי שוא חסדם יעזובו, וחזרו ליפו ועלו לירושלם ומלו את בשר ערלתם, שנ' וייראו האנשים יראה גדולה את ה' ויזבחו זבח לה', וכי זבחו זבח, אלא זה דם ברית מילה שהוא כדם זבח, ונדרו איש להביא את בניו ואת כל אשר לו לאלהי יונה ונדרו ושלמו, ועליהם הוא אומר על הגרים גרי צדק.

ישנן מספר מסורות מוסלמיות בדבר מקום קבורתו של יונה בן אמיתי. מסורת אחת מזהה את קברו במסגד בעיירה חלחול השוכנת מצפון לעירחברון. לעומת המסורת המוסלמית, המסורת היהודית דווקא מזהה במסגד זה את קבריהם של נתן הנביא וגד החוזה.

מסורת מוסלמית אחרת, שראשיתה עוד בתקופה הביזנטית, מזהה את קברו במסגד ביישוב משהד השוכן מצפון לנצרת עילית. למסורת זאת מעט יותר משקל מהמסורות האחרות שכן גם החוקרים נוטים לזהות את מיקומה של גת חפר, עירו של יונה, בכפר זה.

עולי הרגל והמקורות היהודיים מזהים את מקום מנוחתו במשהדזאב וילנאי כותב ב"מדריך הגליל", משנת 1954, כי קברו של יונה ידוע מהמאה ה-4. בימי הביניים היו יהודים רבים מבקרים בו ומשתטחים על קברו. רבי פתחיה מרגנסבורג ביקר במקום בשנת 1180 וכותב על שומר הקבר: "וכשהיהודים באים הוא מקבל אותם בסבר פנים יפות, ואומר להם: יונה בן אמתי יהודי היה. לכך ראוי לכם לאכול משלו - ומאכיל הפירות ליהודים".

הכפר נקרא "משהד", מהמילה "שהיד" - שמובנה קדוש - על שם קברו הקדוש של יונה. בקרבתו חורבה בשם: חירבת א-זרע - מקומה של גת-חפר המקראית.

מסורת מוסלמית נוספת, ממקמת את קברו של יונה הנביא בגבעת יונה בצפון אשדוד, גבעה שנמצאת דרומית לשפך של נחל לכיש ומשקיפה על נמל אשדוד. מקור המסורת הוא בתרבות הערבית של האזור, ובראש הגבעה ישנה מצבה שאמורה לייצג את הקבר. על פי רוב הדעות אין קשר אמיתי בין המקום לקברו של יונה הנביא, והאמונה התפתחה עם הזמן במקום שהיה מקום תפילה מוסלמי.

מסורות אחרות ממקמות את קבר יונה בן אמיתי דווקא מחוץ לגבולות ארץ ישראל. מסורת טוענת שיונה נקבר בעיירה הלבנונית צרפנד הלא היא העיר צרפת מימי המקרא. חיזוק למסורת זאת הקושרת את אליהו לעיירה צרפנד ניתן למצוא דווקא בספרות המדרש היהודית, בילקוט שמעוני על ספר יונה מסופר שיונה הוא בנה של האישה מצרפת אשר לפי הכתוב בספר מלכים א' (פרק יז, פסוקים ח - כד) אליהו הנביא חולל עבורה נס ובו צפחת השמן של אותה אישה לא כלתה בכל עת ימי הבצורת בארץ ישראל. לאחר מכן מסופר שאליהו החיה את בנה אך לא ניתן להבין מהמדרש האם יונה הוא הוא בנה של האישה הצרפתית שהחיה אליהו או שמדובר בבן אחר.

מסורת אחרת ממקמת את קברו של יונה בסמוך לעיר מוסול בצפון עיראק (לא רחוק מהעיר מוסול מצויים שרידיה של העיר נינוה אליה נשלח יונה). אחוזת הקבר ממוקמת בתל יונה ("נבי יונס"), הסמוך לשרידי החומה המערבית של העיר. המקום מקודש הן לערביי המקום והן ליהודי עיראק וליהודיכורדיסטן, כמקום קברו של יונה. ב-24 ביולי 2014 הרסו כוחות דאעש שהשתלטו על מוסול את מתחם הקבר והפכוהו לעיי חורבות.

 


הרב בניהו ברונר, שיעורי תורה בצפת, שיעורים לשמיעה, מחשבת ישראל, אקטואליה, יהדות. צפת, שיעורים בצפת

משרדים: רחוב חת"ם סופר 50,ת.ד 4.3.4 העיר העתיקה, צפת. מיקוד 13204

  04-6924646     04-6924647    office@tsfat.org.il


סיורים בצפת  | בר מצווה  | תרמת  | תרומות ברשת
בנייה ועיצוב ע''י תרמת