ישיבת ההסדר
בית מדרש וירטואלימכירת חמץהיה שותף

62על חטאים שאנו חייבים עליהם

הרב בניהו ברונר (כשעה)

להורדת הקובץ לחץ כאן
מאמרים דומים
62על חטאים שאנו חייבים עליהם
קטגוריה : סוגיות אקטואליות > סוגיות אקטואליות
62על חטאים שאנו חייבים עליהם
קטגוריה : סוגיות אקטואליות > סוגיות אקטואליות
62על חטאים שאנו חייבים עליהם
קטגוריה : סוגיות אקטואליות > סוגיות אקטואליות

להורדת הקובץ לחץ כאן

Music podcasts - Embed Audio Files -

ב"ה ד' תשרי תשע"ז

על חטאים שאנו חייבים עליהם עולה, חטאת, אשם

ויקרא פרק א, ב-ג

(ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיקֹוָק מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם: (ג) אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ....

(ד) וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ הָעֹלָה וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו:

אבן עזרא ויקרא פרק א פסוק ד

לכפר עליו - להיות כופר עונש שיש עליו:

ספרא ויקרא - דבורא דנדבה פרשה ג תחילת פרק ד

(ח) ונרצה לו מלמד שהמקום רוצה לו ועל מה המקום רוצה לו אם תאמר דברים שחייבין עליהן מיתת ב"ד מיתה בידי שמים כרת בידי שמים מלקות ארבעים חטאות ואשמות הרי ענשן אמור ועל מה המקום רוצה לו על מצות עשה ועל מצות לא תעשה שיש בה קום ועשה

רמב"ן ויקרא פרק א פסוק ד

ואני תמה, וכי היכן עונשן אמור, כי הקרבנות בשוגגין הן מרצין, ונוכל לומר שיכפרו על חייבי מיתה בידי שמים שוגגין, ועל חייבי מלקות שוגגין, ועל חייבי מיתות ב"ד שוגגין באותן שאין חייבין עליהם חטאת, כגון מכה אביו ואמו ומקלל, כשם שהחטאת מכפרת בחייבי כריתות שוגגין:

ואולי בעבור שפירש הכתוב בחייבי מיתות ב"ד ובחייבי כריתות עונשן במזיד ובשוגג, ופירש בחייבי מיתה בידי שמים עונשן במזיד למיתה, ובחייבי לאוין למלקות, ולא פירש בהם שום עונש בשוגג, נראה להם לחכמים שכל העונש שבהם פרשו הכתוב, כי למה יפרש עונשן של אלו במזיד ובשוגג, ויפרש עונש האחרים במזיד, ולא יפרש אותו בשוגג ויאמר שיהא מחוייב להביא בהן עולה. ולכך ראו שאין בחייבי מיתה בידי שמים ובחייבי מלקות אלא עונשן המפורש בהן במזיד, אבל בשוגג אין עליהם שום נשיאות חטא, ואין צריכין רצוי כלל. וזהו שאמרו "כבר ענשן אמור", שכל העונש שרצה להטיל עליהם כבר אמרו הכתוב, אבל על עשה ועל לא תעשה הניתק לעשה המזידין שלא הזכיר בהם שום עונש ואי אפשר שלא יענש בהם, בזה ירצה בעולה הזו אם יביאנה בנדבת נפשו:

ויתכן לומר, כי בעבור שלא הזכיר בקרבנות הנדבה "לכפר עליו על שגגתו אשר שגג" כאשר בקרבנות החטא, ואמר "ונרצה", היה לרבותינו במשמעות הזה שיכפר על המזידים שאינם רצויים לפניו, כי השוגג אף על פי שחטא רצוי השם הוא. אם כן אי אפשר לו לכפר על המזידים זולתי על עשה ועל לא תעשה שניתק לעשה שלא נזכר בהם עונש, אלא שאינם רצויים למלך בעבור שעברו על מצותו, ובמה יתרצו אל אדוניהם, בדורון הזה:

וראיתי באגדה בויקרא רבא (ז ג) תני רבי שמעון בן יוחאי, אין העולה באה אלא על הרהורי עבירת הלב. אמר רבי לוי מקרא מלא הוא והעולה על רוחכם היה לא תהיה (יחזקאל כ לב), העולה מכפרת על העולה על רוחכם. וכן באיוב הוא אומר והעלה עולות מספר כולם כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם (איוב א ה), הדא אמרה אין העולה באה אלא על הרהורי הלב. והטעם, שלפי שהוא חטא שאין מכיר בו אלא ה', לפיכך כולה כליל לה':

חטאת היחיד ד', כז-לה

אשם תלוי ה', יז-יח

ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ

ואם נפש כי תחטא

בעשתה אחת ממצות ה' אשר לא תעשינה ואשם.

ועשתה אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשינה

או הודע אליו חטאתו אשר חטא

ולא ידע ואשם ונשא עונו.

והביא קרבנו שעירת עזים...

והביא איל תמים...

וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא

וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר שגג

ונסלח לו.

והוא לא ידע ונסלח לו.

 

רש"י ויקרא פרק ה

יז) ולא ידע ואשם והביא - הענין הזה מדבר במי שבא ספק כרת לידו ולא ידע אם עבר עליו אם לאו, כגון חלב ושומן לפניו, וכסבור ששתיהן היתר, ואכל את האחת. אמרו לו אחת של חלב היתה, ולא ידע אם זו של חלב אכל, הרי זה מביא אשם תלוי ומגין עליו כל זמן שלא נודע לו שודאי חטא, ואם נודע לו לאחר זמן יביא חטאת:

משנה מסכת כריתות פרק ו

משנה ג

 רבי אליעזר אומר מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום ובכל שעה שירצה והיא נקראת אשם חסידים אמרו עליו על בבא בן בוטי שהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום חוץ מאחר יום הכפורים יום אחד אמר המעון הזה אלו היו מניחים לי הייתי מביא אלא אומרים לי המתן עד שתכנס לספק וחכמים אומרים אין מביאין אשם תלוי אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת:

תלמוד בבלי מסכת כריתות דף כה עמוד א

גמ'. מ"ט דר' אליעזר? אי ס"ד חובה היא, מתיידע ליה אמאי מייתי חטאת? אלא ש"מ נדבה היא. ורבנן? עולה ושלמים הוא דאתו בנדר ונדבה, אבל חטאת ואשם חובה נינהו, ואשם תלוי היינו טעמא דמייתי מקמי דמתיידע ליה, להגן עליו, דהתורה חסה על גופן של ישראל. א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי: דילמא אשם תלוי כעולה ושלמים, מה עולה ושלמים דאתו בחובה ואתו בנדבה, אשם תלוי נמי דאתי בחובה אתי נמי בנדבה! א"ל: עולה ושלמים עיקר בנדבה כתיבי, אשם תלוי עיקר בחובה כתיב.

תלמוד בבלי מסכת חולין דף מא עמוד ב

מתני'. השוחט לשם עולה, לשם זבחים, לשם אשם תלוי, לשם פסח, לשם תודה - שחיטתו פסולה, ור"ש מכשיר. 

גמ'. השוחט לשם עולה. אשם תלוי בר נידר ונידב הוא? אמר ר' יוחנן: הא מני? רבי אלעזר היא, דאמר: מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום.

רמב"ם הלכות שחיטה פרק ב

הלכה יז- יח

השוחט לשם קדשים שמתנדבין ונידרים כמותן שחיטתו פסולה שזה כשוחט קדשים בחוץ, שחט לשם קדשים שאינן באין בנדר ונדבה שחיטתו כשרה.

כיצד השוחט לשם עולה לשם שלמים לשם תודה לשם פסח שחיטתו פסולה, הואיל והפסח מפריש אותו בכל השנה בכל עת שירצה הרי הוא דומה לדבר הנידר והנידב, שחט לשם חטאת לשם אשם ודאי לשם אשם תלוי לשם בכור לשם מעשר לשם תמורה שחיטתו כשרה.

טור יורה דעה הלכות שחיטה סימן ה

השוחט לשם דבר שבא בנדר או בנדבה כגון עולה ושלמים ואשם תלוי ותודה וקרבן נזיר שחיטתו פסולה דאיכא למיחש שמא עתה הקדישו והוה ליה שוחט קדשים בחוץ

בית יוסף יורה דעה סימן ה

ומשמע לרבינו דכיון דסתם לן תנא כרבי אלעזר הכי הלכתא.

ויקרא פרק ז, ז

(ז) כַּחַטָּאת כָּאָשָׁם תּוֹרָה אַחַת לָהֶם הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ לוֹ יִהְיֶה:

משנה מסכת זבחים פרק א משנה א

 כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה חוץ מן הפסח ומן החטאת הפסח בזמנו והחטאת בכל זמן רבי אליעזר אומר אף האשם הפסח בזמנו והחטאת והאשם בכל זמן אמר רבי אליעזר החטאת בא על חטא והאשם בא על חטא מה חטאת פסולה שלא לשמה אף האשם פסול שלא לשמו:

משנה מסכת זבחים פרק ח משנה יא

שהיה רבי עקיבא אומר כל הדמים שנכנסו לכפר בהיכל פסול וחכמים אומרים חטאת בלבד רבי אליעזר אומר אף האשם שנאמר כחטאת כאשם:

משנה מסכת כריתות פרק ג משנה א

שנים אומרים אכל והוא אומר לא אכלתי רבי מאיר מחייב אמר רבי מאיר אם הביאוהו שנים למיתה חמורה לא יביאוהו לקרבן הקל אמרו לו מה אם ירצה לומר מזיד הייתי:

תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ג עמוד ב

רבי חייא כרבי מאיר סבירא ליה, דאמר: עדים מחייבין אותו קרבן מקל וחומר. דתנן: אמרו לו שנים אכלת חלב והוא אומר לא אכלתי, רבי מאיר מחייב, וחכמים פוטרים. אמר רבי מאיר: אם הביאוהו שנים לידי מיתה חמורה, לא יביאוהו לידי קרבן הקל? - אמרו לו: מה אם ירצה לומר מזיד הייתי - יפטר. אלא, מה לפיו - שכן מחייבו אשם. - אשם היינו קרבן.

תוספות מסכת בבא מציעא דף ג עמוד ב

אשם היינו קרבן - דלרבי מאיר עדים מחייבין אותו אשם תימה דבמתני' דד' שומרין (שבועות דף מט. ושם) תנן היכן שורי נגנב משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שאכלו משלם כפל הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם אבל על פי עדים אין משלם חומש ואשם וכן תנן בפרק הגוזל קמא (ב"ק דף קח.) ומוקי לה בפרק הגוזל קמא כר"מ וי"ל דסוגיא דהכא דלרבי מאיר עדים מחייבין אותו אשם לא יעמיד ההיא משנה כר"מ

חידושי הרמב"ן מסכת בבא מציעא דף ג עמוד ב

דבאשם והתודה כתיב וההודאה היא המחייבתו והיאך נחייבו בלא הודאה ואפילו יבא אליהו ויאמר, והא לא דמי כלל לאכילת חלב וכיוצא בה דמשעת אכילה נתחייב ועדים גלויי מילתא הוא דקא עבדי אבל אשם אין חיובו כלל אלא משעת הודאה שלו ו

רמב"ן ויקרא פרק ה פסוק טו

(טו) והביא את אשמו לה' - נקרא הקרבן הזה אשם, כמו שאמר, בשקל הקדש לאשם. אבל והביא את אשמו לה', האמור למעלה (פסוק ו) בקרבן עולה ויורד, טעמו והביא את קרבנו לה', כי הקרבן ההוא חטאת הוא, כמו שאמר (שם) כשבה או שעירת עזים לחטאת. ולא נתברר מה טעם יהיה שם הקרבן האחד חטאת ושם האחד אשם, וכולן יבאו על חטא. ולא נוכל לומר בעבור שהחטאת נקבה, כי יש חטאת זכר, שעירים ופרים. ואין לומר שיהא מפני חומר החטא, כי הנה המצורע מביא שני קרבנות, שם האחד חטאת והשני אשם:

והנראה בעיני, כי שם אשם מורה על דבר גדול אשר העושו יתחייב להיות שמם ואבד בו, מלשון האשימם אלהים (תהלים ה יא), ויאשמו נאות מדבר. וכן תאשם שומרון כי מרתה באלהיה (הושע יד א), וכן אשמים אנחנו (בראשית מב כא), נענשים. וחטאת מורה על דבר נטה בו מן הדרך, מלשון אל השערה ולא יחטיא (שופטים כ טז):

והנה אשם גזלות ואשם שפחה חרופה, בעבור שהם באים אף על המזיד יקרא קרבנם אשם, וכן אשם הנזיר. אבל אשם מעילות אף על פי שהוא בשוגג, בעבור שהוא בקדשי ה' יקרא הקרבן אשם, כי החטא (הגדול) [גדול] יתחייב להיותו אשם בו, כאשר יקרא מעילה:

וענין המצורע, בעבור שהמצורע חשוב כמת והנה הוא כבר שמם ואבד, ויקרא קרבנו הראשון אשם, שיגין עליו מן האשמה אשר הוא שמם בה, והשני חטאת שהוא מכפר שגגותיו:

וטעם אשם תלוי, מפני שבעליו סבור שאין עליו עונש כי לא נודע שחטא, מפני זה החמיר עליו הכתוב בספקו יותר מודאו, והצריכו איל בכסף שקלים, ואלו נודע חטאו היה מביא חטאת בת דנקא. וקראו אשם לאמר שהוא בשני סלעים כאשמות החמורים, לרמוז לו שאם יהיה נקל בעיניו ולא יביא כפרתו שמם יהיה בעונו. וזה טעם אשם הוא אשום אשם לה' (פסוק יט). יאמר כי הקרבן הזה אעפ"י שהוא בא על הספק אשם הוא, כי אשום אשם לה' היודע כל תעלומות, ואם אולי חטא לו יענישנו.

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת זבחים הקדמה

וכן מקרבנות היחיד שהוא חייב בהן על עבירתו הבא על שפחה חרופה יהיה מי שיהיה. בין שהיה שוגג או מזיד חייב איל אשם והוא אשם ודאי, ונקרא גם אשם שפחה חרופה. וכן מי שנהנה בשוה פרוטה מן ההקדש הרי זה מעל וחייב איל אשם והוא נקרא אשם מעילות, ומתנאיו שיהא בשגגה, אבל אם היה מזיד אינו חייב קרבן מעילה, לפי שאין ההקדש מתחלל במזיד אלא עומד בקדושתו

משנה מסכת כריתות פרק ו משנה ד

 חייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהן יום הכפורים חייבין להביא לאחר יום הכפורים חייבי אשמות תלויין פטורים

רמב"ם הלכות תשובה פרק ז הלכה ג

אל תאמר שאין תשובה אלא מעבירות שיש בהן מעשה כגון זנות וגזל וגניבה, אלא כשם שצריך אדם לשוב מאלו כך הוא צריך לחפש בדעות רעות שיש לו ולשוב מן הכעס ומן האיבה ומן הקנאה ומן ההתול ומרדיפת הממון והכבוד ומרדיפת המאכלות וכיוצא בהן מן הכל צריך לחזור בתשובה, ואלו העונות קשים מאותן שיש בהן מעשה שבזמן שאדם נשקע באלו קשה הוא לפרוש מהם, וכן הוא אומר יעזוב רשע וגו'.


הרב בניהו ברונר, שיעורי תורה בצפת, שיעורים לשמיעה, מחשבת ישראל, אקטואליה, יהדות. צפת, שיעורים בצפת

משרדים: רחוב חת"ם סופר 50,ת.ד 4.3.4 העיר העתיקה, צפת. מיקוד 13204

  04-6924646     04-6924647    office@tsfat.org.il


סיורים בצפת  | בר מצווה  | תרמת  | תרומות ברשת
בנייה ועיצוב ע''י תרמת